עידן 'הגבריות החדשה'? למה אולי נערים צעירים עדיין מפחדים להראות חולשה

ספורט תחרותי נתפס מאז ומתמיד כזירה של הפגנת כוח, נחישות וקשיחות. אך מה קורה בנפשו של ספורטאי צעיר שמנסה ללהטט בין הציפייה ממנו ומעצמו להיות 'גבר' לבין הרצון הטבעי לשתף את רגשותיו ולהיות פגיע. מחקרים מהשנים האחרונות בתחום פסיכולוגיית הספורט מראים כי ספורטאים צעירים (בגילאי 16–18) נמצאים כיום בליבו של קונפליקט: המתח שבין 'הגבריות הישנה' לבין 'הגבריות החדשה'. ההבדלים בין הגישות • הגבריות המסורתית ('הישנה'): תפיסה שדוחפת להפגנת כוח, שליטה, תחרותיות חסרת פשרות והדחקת כאב. הכלל הלא-כתוב הוא: "אין כאב – אין רווח". ביוטי של רגשות, חולשה פיזית/נפשית וחיבה נתפסים פחות לגיטימיים. • הגבריות החדשה והמכילה (הגישה מודרנית): מעודדת שיח פתוח, כבוד הדדי, אמפתיה ולגיטימציה להפגנת פגיעות וקשיים רגשיים. האתגרים המרכזיים של ספורטאים צעירים כיום על פי המחקרים: 1. הקרבת הגוף והדחקת הכאב o המדד לגבריות ולמחויבות לקבוצה הוא הנכונות לספוג מכות ולשחק מתוך כאב או פציעה. o הפחד להצטייר כחלשים גורם לשמירה על 'פאסון' קשוח גם כשקיים סבל. 2. העומס השקוף o לצד העומס הפיזי, הנערים מתמודדים עם לחצים עצומים: חרדת ספסל (חוסר דקות משחק), פחד מכישלון ותחושות אשמה. o חוסר היכולת לשתף במצוקה רגשית מחשש לשיפוטיות עלול להוביל לשחיקה, ירידה בדימוי העצמי ודיכאון. 3. המתח מול החברים והסביבה o החברים לקבוצה הם מצד אחד מתחרים ישירים על מקום בהרכב ודקות משחק, ומצד שני הם האנשים הקרובים ביותר. o הגברים הצעירים מעוניינים ביצירת קשרים עמוקים ותומכים, אך נרתעים מכך בגלל הנורמות המקובלות בחברה ובספורט. הורים ומאמנים – איך אתם משפיעים? הזהות המגדרית והספורטיבית של הנער אינה מתעצבת בחלל ריק, אלא מושפעת ישירות מהמבוגרים המשמעותיים בחייו, לרבות גברים משמעותיים אחרים כמו: • אבות: אבות רבים מעוניינים להעניק תמיכה רגשית לבניהם, אך לעיתים לא יודעים כיצד או מפעילים לחץ כבד על הנערים לכדי שיפור ביצועים וקשיחות, מה שעלול להרחיב את הקונפליקט הפנימי של הספורטאי. • מאמנים: מאמן שמתמקד ב"ניצחון בכל מחיר" משמר את הדפוס הנוקשה הישן. לעומתו, מאמן שמעודד שיח פתוח, ערבות הדדית ותמיכה רגשית מאפשר לספורטאים להתפתח כאנשים שלמים יותר, גמישים מחשבתית ועם עצמי מגובש יותר ואותנטי. אז איך עוזרים לספורטאים שלנו לצמוח? • שיח רגשי בחדר ההלבשה: מנרמלים הפגנת רגשות ופגיעות, מעבירים מסר כי שיתוף בקשיים, פחדים וחרדות אינו מראה על חולשה אלא להפך. • שימוש בכלים ומיומנויות מנטליים: מיינדפולנס, חמלה עצמית וטכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות (ACT) המסייעות להכיל קושי ולנהל לחצים מנטליים. • שיח בבית ובסביבה: להתמקד בשיח ממוקד רגש ובחוויה ופחות בתוצאה ובהישג. במקביל להימנע מאמירות המקבעות 'תפיסות גבריות' לא יעילות. לסיכום, הספורט התחרותי מעניק לצעירים כלים משמעותיים לחיים– מנהיגות, משמעת, תחושת מסוגלות ועבודת צוות. כדי שיוכלו ליהנות מהם ולממש את הפוטנציאל שלהם, עלינו ליצור סביבה מיטיבה שבה מותר להיות קשוחים על המגרש – אך גם אנושיים ופגיעים. *לעיון במחקר המלא שערכתי בנושא מוזמנים לפנות אליי